תיאוריה של הכל: מבוא לגישה האינטגרלית של קן ווילבר

-------------------------------------------------------------------------------------------

תיאוריה של הכל? כזאת שעמידה בפני כל טיעון? כזאת שאפשר לחיות וליישם?  

אתם מאמינים שיכול להיות דבר כזה?

בגיל עשרים הסתובבתי עם דף נייר בכיס, ועליו כתבתי את כל מה שאני מאמין בו ורוצה לחיות לפיו. היו שם אולי ארבע מילים שנראו לי עמידות במיוחד, אבל אפילו הן הושחתו ללא הכר, אחרי קרב קצר עם פרדוקס דמיוני בשם "פתיחותי הבלתי מותנית לדברים חדשים נכשלת מול ספר עבה על מחלות המעיים של חתולים" .

לא אטריח אותכם בכל סיפורי החיפוש, תחנות הביניים, קפיצות המדרגה, הכמעט והגענו, הנפילות, הבוננזות, והמה למדנו היום שעברתי בדרך, אבל אחרי עשר שנים הרגשתי שאין חיה כזאת, תיאוריה שיכולה להסביר את העולם המורכב ומלא הסתירות שחיים בתוכו וחי בתוכנו.

יום אחד, תוך כדי אתנחתת קריאה שגרתית באמצע עוד יום עבודה מקוון,

קראתי טור אישי של אוהד פישוף בוואלה, ובסופו משפט וחצי על מאמר מעניין על המלחמה בעיראק של אחד, קן ווילבר, שלשמו הצמיד את תואר "החכם באדם".

התואר המוחלט והמחייב הזה, ועוד מפיו של טיפוס כמו פישוף, סיקרן אותי, ולחצתי על הקישור למאמר של ווילבר.

המאמר היה רחוק מלהיות קל להבנה, אבל צורת הניתוח וזוית הראייה שלו היו שונות מכל מה שהכרתי, וזה הספיק כדי לגרום לי לרצות לדעת עוד. קניתי באמזון שניים מספריו של ווילבר, ואחרי שקראתי את הראשון -    

A brief History of everything

הבנתי שלא רק שיכולה להיות תאוריה של הכל, אלא שהיא שוכבת על השולחן במשרד שלי.

הערת ביניים: הצעד המומלץ ביותר למי שמעוניין באמת ובתמים לנסות להבין וללמוד תיאוריה של הכל באופן רציני, זה לקרוא את "קיצור תולדות הכל". הספר יצא בתרגום עברי בהוצאת כינרת, והבנתו מצריכה ידע כללי בסיסי במגוון רחב של תחומים. טבולה ראסה, עם כל הכבוד, לא יוכל לצלוח אותו. הטקסט שמונח לפניכם, הוא מעין חשיפה וטעימה ראשונית מהתיאוריה של הכל. הוא אישי וארטיסטי, ורחוק מלהיות הצגה רצינית, מסודרת, ומדוייקת שלה .

אני מגדיר תיאוריה של הכל כגוף ידע שלם וחסר סתירות, אבל לא בהכרח מושלם, שבעזרתו ניתן להבין באופן המדוייק ביותר כל דבר ביקום, מופשט או חומרי. משהו כמו הדף הישן שלי מפעם, אבל קצת הרבה יותר מורכב.

אדם הרוצה להגיע להבנה מעמיקה ואמיתית של היקום ושל עצמו, מוצא את עצמו נזרק אל אולם עצום המלא באוצרות, צעצועים, רעיונות, הסברים, תיאוריות, ועצמים שונים המשמיעים קולות פיתוי ומתחרים בינהם על תשומת ליבו. כל אותם אוצרות נאספו בעמל, גאונות והתעלות של אנשים בודדים לאורך ההיסטוריה, התפתחו אחד על גבי השני, וביחד יצרו מעטה סמיך ומבולבל של מידע שלמרות אינספור קוים מקבילים, עדיין נראה סותר ובלתי ניתן לשילוב. אין פלא אם כן, שמעטים בלבד, פילוסופים או לא, ניסו ברצינות לסדר את כל הבלגן הזה לתפיסת עולם הרמונית שעומדת בכל מבחני המציאות.

אולי חכמים בודהיסטים או אנשים דתיים באמת ביהדות או במסורות אחרות, מחזיקים תפיסת עולם הרמונית וכוללת אחת? הרמונית כן, אבל הבעיה היא עם המילה "כוללת": האם מכיר הנזיר את תאוריות היווצרות היקום, את האבולוציה והתפתחות האדם? האם הוא שילב בתפיסת עולמו אן אפילו רק נחשף לכל אותן התפתחויות ומידע שנוספו במאות השנים האחרונות בתחומים כמו פסיכולוגיה, פיסיקה, ביולוגיה מוסר, מחשוב, הגות, יצירה וסביבה? רוב הדתות שמרניות מטבען, ורואות בחידושים ובשינויים פגיעה במסורתן ובסמכותן.

התיאוריה האינטגרלית מצידה, דוקא כוללת את תפיסות עולמם של הבודהיסטים, היהודים, הנוצרים, המוסלמים , ההינדים, הפילוסופים, המדענים, הפסיכולוגים, ועוד בסיסי ידע רבים וטובים נוספים. היא אינה תמיד מסכימה עם כל מה שהם אומרים, אבל מבינה שיש ערך באמת היחסית שלהם, ומשקללת אותן לתוך תמונה שלמה יותר.

כל חייו של קן ווילבר הובילו אותו לרגע בו פרש על רצפת ביתו כמות עצומה של תרשימים, היררכיות ודיאגרמות ממגוון תחומים מדעים ודתות, והחליט לא לצאת החוצה עד שיצליח ליצור תיאוריה אחת שתכלול את כל האמיתות והמידע באופן הרמוני ורלוונטי. שלוש שנים אחר כך  Sex, ecology, spiritualityיצא ווילבר מביתו עם הספר  

שמהווה את הגרסה הראשונה והמפורטת ביותר לתיאוריה של הכל.

השורה האחרונה מצחיקה אותי, משום שבספר שכתבתי לפני מספר שנים מסופר בין היתר על אדם אחר שעשה כמעט כך: "...לפני שלוש שנים נכנס הדוקטור לביתו, ויצא רק עכשיו, לאחר שהבין במדוייק את התשובות לכל השאלות החשובות ביותר של הקיום האנושי, וכתב את כולן בספר פילוסופיה קטן כחול..." ("בפקולטה ללימודי האושר", עמוד 150.)

כיצד יכולה תיאוריה חלקית להיות אמיתית ומועילה עד לשלב מסויים, אך מזיקה מעבר לשלב זה, וכיצד שימוש מזיק זה אחראי לרבות מהרעות החולות והקילקולים בעולמנו שלנו? זוהי נקודה העומדת בבסיסה של התיאוריה האינטגרלית.

דזה וו: שני אנשים מתווכחים מולכם, זה טוען טענת אמת וזה טוען טענת אמת, כל אחד מהם מבטל את דברי חברו, ומסרב לראות שהאמת שלו מוגבלת. איש אינו משתכנע. אתם בוהים בהם, ואז החיים לוקחים אותכם לכיוון אחר, אבל בתוככם נטמן זרע של משהו לא פתור. לכן מאוסה הפוליטיקה על כל כך הרבה אנשים.

 
 דוגמה: שמרן וליברל מתווכחים בינהם כיצד הופך נער צעיר לעבריין מסוכן .
"הוא גדל ללא אהבה בתנאים מחפירים בשכונת עוני", מסביר הליברל. "אין לו ברירה, הוא  היה מוקף בפשע ועושה מה שעושה כדי לשרוד."
"בכל אחד יש רוע", טוען השמרן, "אבל יש מי שמתגבר עליו ויש מי שנכנע לו. אתה מסיר    אחריות מהאדם ורוצים שאשלם יותר מסים כדי לדאוג לכל מי שמסרב לעבוד ולהיות מהוגן ."
מי צודק ?
אפשר לומר ששניהם אוחזים בצדק משני קצותיו. הליברל מסביר את האפקט החיצוני של החיים שאין ספק שיש לו השפעה מהותית על בחירותיו והתנהגותו של אדם. הסבר זה מיצג את שני הרבעים השמאליים בתרשים של ווילבר.
השמרן מצביע על הגורם האישיותי ועל העובדה שחייו של אדם ומעשיו מנווטים במידה רבה  על פי אופיו. הסבר זה מייצג את הרבע השמאלי העליון .
ילדים שיצאו מחיים קשים בשכונת העוני אל חיים מלאי אור והצלחה, ונערי שמנת שקיבלו הכל מהחיים אבל בעטו בהם באכזריות וללא כל סיבה נראית לעין, יעידו שכל אחת משתי ההשקפות נכשלת בלהסביר את כל הסיפור לבדה, אבל ביחד הן אמת שמציגה תמונה שלמה ומדוייקת יותר. אם ירצו השמרן והליברל לדעת באמת מדוע הפך הנער לעבריין, כדי שיעיינו   בדוח על תנאי חייו האובייקטיבים של הנער, בנוסף לקריאת דו"ח פסיכולוגי על עולמו הנפשי התפיסתי והסובייקטיבי, וישקללו את שניהם.
 
 
חודשים חיפשתי שם לתפיסה האינטגרלית של ווילבר בעברית, עדיין לא מצאתי.
אינטגרלי על פי המילון זה כולל, שלם, בלתי נפרד, חיוני. ההיועצות במילון לא פתרה את   הבעיה. בנתיים אני משתמש ב"תיאוריה של הכל". אם יש לכם פתרון מניח את הדעת חלקו אותו איתי. תמיד היתה לי בעיה עם שמות.
 

מה זה הדבר הזה, הולון, האם זהו טריק בבחינת "ניתן כינוי חדש ונסלק את המילים  הטעונות והישנות מזירת הדיון"? בצעירותי פתרתי כל מילה טעונה כמו אהבה אלוהים או אומנות כמילה מורעלת, רחבת משמעות מכדי שתהיה משמעותית.
 

הולון הוא מונח שהוטבע על ידי הפילוסוף ההונגרי ארתור קוסטלר, על ידי חיבור המילים שלם וחלק (חלקי) ביוונית, והוא מתייחס לכל דבר שהוא שלם אך באותו זמן גם חלק משלם גדול יותר. קוסטלר השתמש במונח לתיאור חלקים ושלמים במערכות ביולוגיות וחברתיות, אך בעיניים אינטגרליות כל דבר הוא הולון, גם עצם מופשט כמו מילה שהיא חלק ממשפט שהוא חלק מפסקה וכו'.
תרשים ארבעת הרבעים מתייחס לארבעת ההיבטים הקיימים בכל הולון, שני הרבעים העליונים מתיחסים למימד החיצוני והפנימי של הולון בודד, והשניים התחתונים לחברה של  הולונים. ארבעת הרבעים הם הבסיס של התפיסה האינטגרלית, אך הם רחוקים מלספר את כל הסיפור  כולו. מודל האינטגרלי שלם כולל מלבדם רמות (או גלים), קוי התפתחות, מצבים, וסוגים.

ווילבר מסכם את מה שידוע על הולונים על פי עשרים מאפיינים שנקראים

  - The twenty tenets

התאוריה האינטגרלית היא כדור שלג תודעתי שמתגלגל כעת ויכול לסחוף את העולם ולשנות את הדרך בה אנשים חיים וחושבים. הגדולה שלה היא בכך שהצליחה להכניס הכי הרבה אמיתות לתוך מסגרת אחת ולצמצם את הסתירות בינהן כך שניתן לראות כל יש בעולם בדרך המדוייקת והשלמה ביותר. מה שיש בה אינו קדוש, סופי, ומושלם. ה"תיאוריה של הכל" תמשיך להשתכלל ולהשתפר כל עוד המין האנושי יתקיים, ואחדים יאמרו שגם בלעדיו.
 

 
דמיינו לרגע חוויה אנושית ישירה ופתאומית של אור פנימי בוהק מלווה בתחושת חיבור לעולם  ולשאר ההולונים שבו, בדומה ל"סאטורי" או לחוויה מדיטטיבית או דתית שרבים תיארו.  לחוויה זאת  ישומים פיזיים של תנודות חשמליות וכימיות במוח (רבע ימני עליון) אך מייד אחרי שהיא עוברת ינסה החווה להסביר אותה, בינו לבין עצמו, תוך שימוש במילים  ובמושגים תלויי תרבות (רבע שמאלי תחתון) אך גם תלויי מבנה חברתי  כלכלי, כי כשישו ובודהא היו בחיים לא היה שידור ישיר וטלוויזיה. (רבע ימני תחתון) ועל פי הכרת תודעתו שלו רבע שמאלי עליון). יתכן שחלק גדול מכל אותן חוויות אישיות שהיוו טריגר ליצירת דתות ותורות חדשות לכל אורך ההיסטוריה, היו דומות בבסיסן, אך פרשנויות שונות ותרבויות שונות הפכו אותן לסיפור אחר לגמרי.
 
ווילבר מציין שאחד הנזקים הגדולים של העידן הפוסט מודרניסטי הנוכחי הוא בכך שרבים מאמינים שבגלל הסובייקטיביות אין כלל טעם לחפש את האמת, ולנסות להיות חכם או צודק, וטוען שזוהי הקצנה של האמיתות הפוסט מודרניסטיות החשובות, הגורמת לכך שבכל תחום חוץ מהמדע האמפירי, וגם המדע עצמו בעקבות הגילויים של חמישים השנים האחרונות, נחשב כסובייקטיבי או לא "אמיתי" מספיק. תפיסה כזאת הופכת את החיים לשטוחים וחסרי משמעות (פלט-לנד) פרט להיבטיים כמותיים חיצוניים וטכניים, שהם קלים יותר למדידה. גם פרשנות סובייקטיבית יכולה וצריכה להיבחן ולהימדד, וישנם קריטריונים מוסכמים ומקובלים המתאימים לכך.
 

לווילבר יש פנים רבות, קשה לדעת איך ומה לאכול קודם. 
נאמר שווילבר התיאורטיקן לא היה ווילבר מספר הסיפורים, ווילבר המודט, ווילבר החוקר, ווילבר  התלמיד, ווילבר החי את השקפתו. האם עדיין היו לדברים את אותו כוח?
אני מאמין שכן. אנחנו בשוק דעות חופשי, ובסוף מה שיעבוד הכי טוב יעבור הלאה.
העובדה שהוא חי את האמונות שלו מחזקת את ערכן, אבל היא לא העיקר .

 
בימים שאני מתרכז בפתולוגיות שלי, בטעויות שאני עושה ובתוצאות שלהן, אני מצוברח.
בימים שאני שבע רצון מההשגים שלי, מדברים שלמדתי, משבחים שקיבלתי, אני מבסוט.
בימים שאני צופה בשניהם ממרחק אני אינטגרלי, ואז אני לומד .
 

עד כאן לעכשיו. בעמוד המאמרים תמצאו טקסטים נוספים בעברית. אשמח לקבל תגובות דרך כפתור ה"קשר" בתפריט העליון

אורן אנטין.                                                                   
 

אקוליבריס : Plant trees with Eco-Libris